חוות דעת כלכליות (כולל הערכות שווי) בתיקים משפטיים

נושאים ומונחים הכלולים במאמר זה: חוות דעת כלכלית, הערכת שווי, הערכת שווי חברות, דיני נזיקין, דיני חוזים, מאגר מומחים, מומחה חשבונאי / כלכלי.

כחלק מהמשפט האזרחי בישראל, דיני הנזיקין ודיני החוזים עוסקים, בין היתר, באומדן נזקים שנגרמו לצד כלשהוא והפיצוי בגין הנזק שנגרם.

על מנת לחשב את גובה הנזק הכלכלי וכנגזר ממנו – את סכום הפיצויים הדרוש, יש להיעזר בשירותיו של מומחה כלכלי אשר יעשה שימוש בשיטות מקצועיות על מנת לאמוד את גובה הפגיעה הכלכלית.

מן הראוי לציין כי אומדן נזק כלכלי נדרש על ידי בתי המשפט השונים אשר נוטים שלא לקבל הערכת נזק כוללנית ובלתי מבוססת, ומבלי שצורפה לכתב התביעה חוות דעת כלכלית.

זאת ועוד – במקרים רבים, בתי המשפט עצמם ממנים מומחים כלכליים (מומחה מטעם בית המשפט) אשר מסייעים לאמוד את הנזק.

מאמר קצר זה עוסק במידע הדרוש לשם הבנת תהליך אומדן הנזק על ידי מומחה כלכלי.

 מתי נדרשת חוות דעת כלכלית או הערכת שווי?

חוות דעת כלכלית בתיק משפטי תינתן באחד משלושת המקרים הבאים:

  • חוות דעת מטעם אחד הצדדיםמזמין העבודה הוא אחד מהצדדים, לרוב הצד התובע (הצד אשר טוען כי אשר נגרם לו נזק).
    הצד התובע טוען להפסדים כלכליים כתוצאה מהנזק, הפסדים אותם יש לכמת לסכום  כספי.
  • חוות דעת נגדית – ניתנת במקרה בו הצד התובע כלל במסגרת כתב התביעה חוות דעת כלכלית והצד הנתבע מעוניין להפריך או לערער את חוות הדעת שהוגשה. מדובר במקרה בו הצד הנתבע שולל את טענות התובע לפיצויים, מתנגד להן (לכולן או לחלקן) ומגיש חוות דעת נגדית לזו שהוגשה על ידי הצד התובע.
  • מינוי מבית המשפט כ"עד מומחה" בסוגיה כלכליתמקרים מסוימים בעלי אופי כלכלי ואו מסחרי מצריכים בדיקה כלכלית של מומחה אשר מונה על ידי  בית המשפט.

מינוי על ידי בית המשפט יכול שייעשה במקרים בהם לא כללו הצדדים חוות דעת כלכליות או במקרים בהם נכללו חוות דעת כלכליות, אך בית המשפט מעוניין לקבל חוות דעת נוספת, בלתי תלויה, ממומחה חיצוני.

הערכת שווי הינה חוות דעת כלכלית של מומחה בתחום הערכות השווי אשר מעריך את השווי הכלכלי של חברה / שותפות / שיעורי בעלות בישות כלכלית וכו'.

מומחה אשר ממונה מטעם בית המשפט נבחר מתוך מאגר סגור של מומחים אשר נבדקו ואושרו ע"י בית המשפט.

מספר דגשים בנוגע לחוות דעת כלכליות

להלן מספר דגשים בנוגע לחוות דעת חשבונאית / כלכליות לבית משפט:

  • ככל שניתן, יש לשאוף לבחור מומחה כלכלי הכלול ברשימת המומחים שנבדקו ואושרו על ידי בית המשפט.
  • ככל שמדובר בנושאים חשבונאיים, רצוי לבחור מומחה חשבונאי / כלכלי.
  • על המומחה הכלכלי להכיר את פרטי המקרה, או לכל הפחות את חלק המקרה עליו התבקש לחוות דעתו והוא נשוא חוות הדעת.
  • המומחה צריך להיות בעל רקע כלכלי חשבונאי מתאים אשר יאפשר לו להגן על חוות דעתו בשלב ההוכחות (ככל שיידרש).
  • חוות הדעת צריכה להתבסס ככל שניתן על עובדות ונושאים שאין לגביהם מחלוקת: אירועים שקרו, חוזים שנחתמו, דוחות כספיים מאושרים על ידי רואי חשבון, דוחות סטטוטוריים, תאריכים מוסכמים, סכומים שאין לגביהם מחלוקת  ושאר פרטים שהוסכמו בין הצדדים טרם פרוץ המחלוקת / טרם קרות האירוע נשוא התביעה.
  • ככל שחוות הדעת כוללת מודלים כלכליים, הנחות עבודה וחישובים שונים – עליהם להיות מפורטים ובהירים כך שבית המשפט יבין את המודל ואת תוצאות העבודה.
  • הערכת שווי תכלול מידע בנוגע לשיטת הערכת השווי שנבחרה, והפרמטרים בהם השתמש המומחה לצורך העבודה.
  • חוות הדעת צרכיה להיות כתובה בהתאם להנחיות הגשת חוות דעת כלכלית לבית המשפט.

לסיכום

הכנת חוות דעת כלכלית בתיק בית משפט הינה עבודה מורכבת הדורשת מהמומחה ידע כלכלי וחשבונאי נרחב, יכולת כתיבה וניסוח ויכולת להציג ולהגן על חוות הדעת בעת דיון ההוכחות.

הכנת חוות דעת כרוכה ב"ירידה לפרטים", והכרה לעומק של הנושא עליו ניתנת חוות הדעת.

חוות דעת טובה עשויה להביא תועלת רבה, בה במידה שחוות דעת רשלנית עשויה לגרום נזק רב.

על מזמין העבודה לוודא כי המומחה שבחר הינו בעל הכישורים הנדרשים לעריכת וכתיבת חוות הדעת.