הערכות שווי לחברות, שותפויות ועסקים

משרד רו״ח נעם פרדס מתמחה בביצוע הערכת שווי חברות ועסקים, שותפויות וכל פעילות ריאלית אחרת.
אנו עורכים הערכה עבור אחד הצדדים, מספר צדדים (בהסכמה) או מתמנים כמעריכי שווי מטעם בית המשפט.

הערכות שווי - כל מה שצריך לדעת ולהכיר

מתי מתעורר הצורך באומדן שווי עסקי או באומדן השווי ההוגן של נכסים, התחייבויות והמכשירים הפיננסיים לסוגיהם?

  • מיזוגים ורכישות.
  • הכנסת / הוצאת שותף.
  • ביצוע בטוח יותר של השקעות הון.
  • כחלק מדרישות עמידה בתקני החשבונאות.
  • הערכה של שווי מניה לפני מכירה או קנייה.
  • רכישת מניות הציבור והפיכת חברה מציבורית לפרטית.
  • בחינת האפשרות למכירה או רכישה של עסק / מיזם עסקי.
  • בעת חילוקי דעות ו/או דיונים משפטיים בין בעלי מניות / שותפים.
  • הערכה לטובת עדכון מידע כחלק מדוח פיננסי ודיווח לרשויות המס.

אילו שיטות של הערכות שווי קיימות? ואיזו שיטה תתאים למקרה שלי?

הערכות שווי יכולות להיעשות במספר שיטות, חלקן מורכבות ודורשות חישובים, אחרות פשוטות ואינטואיטיביות יותר, ואשר מתבססות על נתוני שוק וממוצעים ענפיים.

השיטה הנבחרת היא פועל יוצא של אופי הפעילות של הגוף המוערך, ותק הפעילות, שלב ההתפתחות העסקית, פרק הזמן והמשאבים העומדים לרשותנו בביצוע הערכת השווי ועוד.

מקובל לבצע הערכה במספר דרכים ולבדוק את טווח ההערכה בכל שיטה. לעיתים – שיטות הערכה שונות מביאות לתוצאות שונות. במקרים אלו אנו עורכים סדרת בדיקות ומשתמשים במיטב ניסיוננו לקבוע את טווח ההערכה ההגיוני ביותר.

מידע נוסף בנושא הערכות שווי חברות:

מהו הגורם החשוב ביותר בביצוע ההערכה?

איכות המידע מהווה את הגורם החשוב ביותר בביצוע האומדן. לפיכך, אנו מקדישים זמן נכבד ללימוד והבנת הפעילות העסקית של הגוף המוערך והענף בו הוא פועל, אנו מקיימים שיחות עם מנהלים ונושאי משרה בכירים, ואם צריך – אף נעזרים במומחים ענפיים חיצוניים.

מקובל לומר כי אומדן שווי אינה “מדע מדויק”. אמירה זו אכן נכונה. יחד עם זאת, אנו שואפים לבצע הערכות השווי באופן מתודולוגי ומדויק ככל שניתן, תוך יישום פרקטיקות עדכניות.

משרדנו נמנה על מאגר יועצי רשות המיסים בישראל בתחומים הבאים:

  • הערכות שווי נכסים בלתי מוחשיים בעסקאות מקרקעין.
  • הערכת שווי בנושא שינוי מבנה עסקי ומחירי העברה (Transfer Prices).

 דוגמאות לתחומי פעילות וסוגי חברות בהן ביצענו הערכות שווי:

  • 8 חברות תעשייתיות בישראל ובחו”ל בתהליך רכישת פעילות החברות על ידי קרן בין-לאומית, פיצול תמורת המכירה.
  • חברת סטרט-אפ ישראלית במסגרת גיוס שותף אסטרטגי.
  • חברה ציבורית לצורך בדיקת אפשרות רכישת זכויות הציבור והפיכת החברה לפרטית (Going Private).
  • חברה מסחרית בצפון הארץ במסגרת הליך גישור – מינוי על ידי המגשר.
  • חברת אלקטרוניקה ותקשורת במסגרת סכסוך בין בעלי מניות.
  • פעילות רשת מרפאות בתחום האסתטיקה בחו”ל.
  • רשת ישראלית בתחום הטיפוח האישי לשם בדיקת האפשרות להכנסת משקיע.
  • חברה חקלאית-תעשייתית בתהליך הכנסת שותף / קרן השקעות.
  • חברה מתחום התעשייה הפלסטית במסגרת העברת מניות בין-דורית.
  • פעילות משרד עורכי דין הפועל בתחום ייחודי

לייעוץ בנושא הערכת שווי השאירו פרטים בטופס

שיטות וטכניקות עיקריות להערכת שווי נכסים ריאליים

1. גישת ההכנסות – The Income Approach:

במסגרת שיטה זו נהוג (ככל שניתן) לעשות שימוש בטכניקת “היוון זרמי המזומנים התפעוליים” – (Discounted Cash Flow   (DCF

טכניקה ישימה עבור חברות פעילות, בעלות וותק תפעולי, מבנה הכנסות והוצאות מוגדר (אם כי עשוי  להשתנות לאורך השנים) בעיקר בתחומי התעשייה או בתחומים בהם ניתן לחזות באופן סביר את צפי תוצאות הפעולות בשנים הבאות.

בשיטה זו אנו מהוונים – בשיעור הוון ספציפי המתאים לגוף המוערך –  את תזרימי המזומנים העתידיים ליום ביצוע הערכת השווי ומוסיפים / מורידים נכסים פיננסיים / התחייבויות פיננסיות לפי העניין.

כאן המקום לציין כי בתי משפט בישראל נתנו עדיפות לשיטת ה DCF על פני שיטות אחרות, והכל בכפוף לנתוני המקרה

2. שיטת השוק – The Market Approach:

במסגרת שיטה זו נעשה פעמים רבות שימוש בטכניקת “מכפילים” – שיטה אינטואיטיבית השוואתית המבוססת על שימוש במכפילים שונים (מכפיל רווח נקי, מכפיל רווח תפעולי, מכפיל EBIT, מכפיל EBTIDA, מכפיל מכירות ועוד) במטרה להעריך את שווי החברה (שווי פעילות או שווי ההון העצמי – בהתאם למכפיל שנבחר).

הנתונים בדבר המכפילים לשימוש מגיעים בדרך כלל מנתוני חברות ציבוריות, הדומות ככל שניתן לגוף המוערך.

בנוסף, מקובל להשתמש בנתוני עסקאות דומות שנעשו באחרונה בשוק ביחס לחברות דומות (תחום פעילות, גודל חברה) במטרה לגזור את שווי הגוף המוערך.

טכניקת המכפילים היא בעיקרה השוואתית, המשווה את תוצאות הפעולות של הגוף המוערך לנתונים ענפיים וחברות דומות, במטרה לנסות ולהקיש מחברות אלו ביחס לחברה המוערכת.

3. שיטת השווי הנכסי הנקי (NAV – Net Asset Value)

בשיטה זו משתמשים בדרך כלל במספר מצבים:

  • הערכת גופים עסקיים אשר לא נחשבים עוד כ- going concern  (עסק חי),
  • ​אומדן שווי חברות אחזקה (כולל חברות נדל”ן אשר בבעלותן פרויקטים בתהליך וקרקעות כמלאי), לגביהן מבצעים שילוב בין שיטות הערכה שונות, כולל שימוש ב-DCF ככל שניתן.

טעויות נפוצות בערכת השווי

טעות מס' 1 : השקעה שאינה מתחשבת בשווי העתידי של החברה

לכאורה, ניתן לחזות באופן מדויק את השווי עתידי של החברה.

במידה ואנו רואים צמיחה קונסיסטנטית ורווחיות קבועה, ניתן לעמוד את שווי החברה בעוד מספר שנים על ידי הוספה של מרכיבי הסיכון הקבועים.

כלכלנים רבים נוטים לעשות זאת בעזרת שילוב של ההשקעה הצפויה, לצד הבלאי של מוצרי החברה והתיישנות הנכסים שאותם היא מחזיקה.

על פניו, זהו פתרון נפלא לחיזוי העתיד וניתן להיעזר בו בכדי לבדוק את כדאיות ההשקעה או הרכישה של כל חברה.

מה הבעיה לחזות את השווי העתידי של החברה על פי המודל הכלכלי הזה?

הבעיה המרכזית שעומדת מאחורי המודל הכלכלי הזה טמונה בעובדה שכל השקעה היא יחסית והיא מבטאת אחוז מסוים מהשווי של החברה.

דהיינו, אם בזמן הנוכחי החברה שלנו שווה X שקלים, ונרצה לשמור על עקביות ועל גידול אקספוננציאלי אנו ניאלץ להשקיע X שקלים + אחוזים מהשווי העתידי של החברה.

לא מהשווי הנוכחי של החברה.

מדוע הבעיה נגרמת?

היא נגרמת מכך שלא לוקחים בחשבון שינויים בשווי החברה.

במידה שהשווי של החברה יגדל לצורך העניין, כך גם ההשקעה תצטרך להיות גבוהה יותר.

כלומר עם ה X ( אשר מייצג את השווי של החברה ) יגדל, אז גם האחוזים של ההשקעה יהיו צריכים להיות גדולים יותר.

וזאת משום שההשקעה היא נגזרת מהשווי של החברה ולא מספר אשר עומד בפני עצמו.

כיצד ניתן למנוע את הבעיה מבעוד מועד?

ראשית צריך להבין שלא רק השווי של החברה משתנה כל הזמן אלא גם השווי של ההשקעה.

שנית צריך לראות כיצד הצמיחה של החברה משפיעה על קצב ההוצאות ( ויש להתייחס גם להשקעה כסוג של הוצאה).

ושלישית צריך לקחת בחשבון שינויים ( חיוביים ושליליים) שיאלצו השקעה גבוהה יותר וישפיעו באופן ישיר על תזרים המזומנים והשווי של החברה.

איך זה עלול להשפיע על כדאיות הרכישה של כל חברה?

העובדה שבכדי לשמור על רמות הרווחיות יש לעמוד בהשקעות גבוהות יותר, מצריכה חשיבה מחדש בנוגע לביצוע העסקה ובדבר מתח הרווחים הסופי שאותה היא תקנה לכל רוכש.

במילים אחרות: הטעויות הקטנות האלו עשויות להניע משקיעים רבים מרכישה של חברה או מכניסה לשותפות בעסקאות רבות.

טעות מס' 2 : קביעת ההון הנזיל על סמך שנה ספציפית, בלי לקחת בחשבון השקעות עתידיות

כלכלנים רבים נוטים להעריך את מידת ההכנסות ואת מתח הרווחים על פי תזרים המזומנים של השנה האחרונה.

מודל עסקי זה מתעלם מהשקעות לטווח ארוך ואינו לוקח בחשבון נכסים שנמצאים בבעלות החברה.

באופן זה ניתן לבצע שגיאות של ממש בקביעת השווי של החברה ולחזות באופן מוטעה את הרווח העתידי של כל עסק.

מה הבעיה לחזות את השווי העתידי של החברה על פי המודל הכלכלי הזה?

הבעיה האמיתית שמודל זה מציב בפנינו נוגע לערכה של החברה לאחר ביצוע תשלומים עתידיים לספקים והשקעות ארוכות טווח.

מודל זה מתעלם גם מהבדלי המס העתידיים ולכן אינו מייצג באופן מיטבי את הערך של החברה.

במילים אחרות: אם X מהווה את השווי הנוכחי של החברה אנו צריכים להתייחס אל X העתידי במשוואה שכוללת הוצאות אובייקטיביות עתידיות.

מדוע נגרמת הבעיה?

הבעיה נגרמת משום שלא לוקחים בחשבון את השינויים המבניים של כל עסק ואת ההשקעות העתידיות של כל חברה.

אלו נתונים קריטיים אשר משפיעים באופן ישיר על ההון של החברה ונוגעים באפשרויות משיכת המזומנים של כל בעל מניות.

התעלמות מהתחייבויות כלכליות עתידיות מגבילה את יכולות החיזוי וגורמת לבעיה אמיתית בהערכה של השווי הנומינלי של החברה.

כיצד ניתן למנוע את הבעיה מבעוד מועד?
כדאי לקחת בערבון מוגבל את הדוחות הכספיים האחרונים ולהסתכל על הטווח הארוך.

כדאי לבדוק את סך ההוצאות העתידיות של החברה ולהבין שהשקעות ארוכות טווח עלולות לפגום בתזרים המזומנים של השנים הקרובות.

אסור להתבשם מהרבעון האחרון של כל חברה וכדאי לתת את הדעת לכל הסעיפים השונים בדו”ח השנתי.

איך זה עלול להשפיע על כדאיות הרכישה של כל חברה?

זה עלול להשפיע על כדאיות הרכישה של חברות אשר אמורות לייצר רווחים מהירים בטווח הקרוב.

במידה שמהות הרכישה נוגעת לעתודות אשר עומדות לרשות החברה ולא מבוססת על ההון הנזיל, הרי שזה כבר פחות קריטי אך עדיין נושא שיש לשקול אותו בכובד ראש.

ניתן לראות שכל ניסיון להעריך את השווי העתידי של החברה מחייב אותנו להתחשב בסיכונים עתידיים.

חשוב לקחת מרווח ביטחון בכל דו”ח ולציין אילו תרחישים עלולים לקרות וכיצד הם צפויים להשפיע על השווי של כל חברה.