חוות דעת כלכליות לבתי משפט

חוות דעת כלכליות לבתי משפט הוא שירות המיועד בעיקר לעורכי דין ב”כ הצדדים או ישירות לבית המשפט הדן בתיק.
בתיקים מסחריים יש (בד”כ) לאמוד את הנזק הכלכלי שנגרם לאחד הצדדים או, לחילופין, לבדוק את הנזק הכלכלי שנתבע על ידי צד כלשהוא (“חוות דעת נגדית”).

התמחות המשרד

  • הערכת הפסדי רווחים פוטנציאליים
  • הערכת הפסדי הכנסות
  • חישוב הפסדי שכר והשתכרות
  • מגוון בדיקות חשבונאיות
  • אומדן פגיעה במוניטין (ככל שהוכח קיום מוניטין)
  • בדיקת סבירות כלכלית של הסכמי פשרה בתובענות ייצוגיות
  • בוררות כלכלית – מתן חוות דעת וייעוץ חשבונאי / כלכלי לבוררים / מגשרים

מידע נוסף ומונחים אודות חוות דעת כלכליות (כולל הערכות שווי) בתיקים משפטיים ←

ותק וניסיון

לאורך שנים רבות צברנו ותק וניסיון בהכנת חוות דעת כלכליות בתיקים משפטיים, כולל הופעות בבתי משפט כ”עד כלכלי מומחה”.
השירות משלב הבנה חשבונאית, כלכלית, יכולת כתיבת חוות דעת בפורמט המתאים לבתי המשפט וכן הופעה ומתן עדות בדיונים בבית המשפט.

תהליך הכנת חוות הדעת מבוסס על שיתוף פעולה עם עורכי הדין באי כח הלקוח ועם הלקוח עצמו.
התוצאה של שיתוף פעולה זה הינה חוות דעת רואה חשבון מקצועית ומבוססת, עליה אנו מגנים במסגרת הדיונים המשפטיים.

אנו גאים לעבוד, על בסיס קבוע, עם משרדי עורכי הדין המובילים בישראל בתחום המסחרי ותחום נזקי הגוף.
בנוסף, בתי המשפט השונים ממנים אותנו, מידי פעם, כ”בודקים כלכליים מומחים” מטעם בית המשפט ובהסכמת הצדדים.

לייעוץ ומידע נוסף - מלאו פרטים בטופס ונחזור בהקדם

דוגמאות לחוות דעת כלכליות / חשבונאיות אותן ערכנו

מינוי מטעם בתי המשפט השונים:

  • מינוי בית משפט מחוזי: בדיקה כלכלית של הסכם הפשרה בתובענה הייצוגית הידועה כ”תיק מגה גלופלקס”
  • מינוי בית המשפט המחוזי: אומדן רווחים שנצברו בפעילות חברה מסחרית בין-לאומית וחלוקת הרווחים בין בעלי המניות
  • מינוי מטעם בית משפט מחוזי: שתי חוות דעת כלכלית / חשבונאית בסכסוך בין חברת ביטוח וסוכנות ביטוח גדולה.
  • מינוי בית משפט מחוזי: אומדן נזק שנגרם למפיץ ישראלי בתחום מוצרי הצריכה עקב ביטול הסכם מצד החברה בחו”ל
  • מינוי בית משפט מחוזי : עוזר חשבונאי / כלכלי בהליך גישור בין בעלי מניות ברשת תיירות מרפא בין-לאומית
  • מינוי מטעם בית משפט: קביעת נזק שנגרם ליזם עקב ביטול הסכם מצד החברה איתה התקשר
  • מינוי מטעם בית המשפט: סכסוך מסחרי בין שוכר ומשכיר נדל”ן
  • חוות דעת מטעם בית משפט: אומדן נזק שנגרם בסכסוך בין שותפות ברשת פילאטיס ויוגה
  • חוות דעת חשבונאית / כלכלית בסכסוך בין חברה קבלנית וחברה מבצעת בתחום הנדל”ן

חוות דעת מטעם תובעים

  • חוות דעת לבית המשפט בניו-יורק: אומדן תוחלת הכנסה ונזק שנגרם לתובעת ישראלית עקב תאונת דרכים קשה
  • אומדן נזק שנגרם למפיץ אמריקאי עקב הפצה ושימוש לקוחות במוצר פגום של חברה ישראלית
  • אומדן נזק שנגרם ליזם נדל”ן כתוצאה מעיכוב מתמשך בקבלת אישורים והיתרי בנייה מטעם המועצה המקומית
  • אומדן נזק שנגרם ליזם נדל”ן כתוצאה מסכסוך בין יזמים
  • חוות דעת בסכסוך בין יהלומנים: אומדן רווחים שנצברו בפעילות בחו”ל לאורך שנים
  • חוות דעת בסכסוך בין חברת הייטק ישראלי ומפיץ באסיה: אומדן נזק שנגרם למפיץ האסיאתי עקב ביטול ההסכם
  • חוות דעת בסכסוך בין חברת הייטק ישראלי ומפיץ בהונג-קונג: אומדן נזק שנגרם למפיץ האסיאתי עקב ביטול ההסכם
  • חוות דעת בנוגע לאומדן נזק שנגרם לחברה ישראלית בפעילות בפולין עקב ביטול הסכם
  • אומדן נזק שנגרם ליזמים של פרויקט תיירותי בדרום הארץ עקב ביטול הזכייה בפרויקט מטעם המועצה המקומית
  • אומדן נזק שנגרם לבעלי יחידות אירוח כתוצאה מעיכוב בקבלת היתרי בנייה
  • אומדן נזק שנגרם לחברת נדל”ן עקב עיכוב ביצוע מצד הקבלן והסתלקותו מהפרויקט
  • אומדן נזק שנגרם לחברת הייטק ישראלית עקב עיכוב בביצוע השלמת השקעה על ידי בעלי מניות
  • אומדן נזק שנגרם לחברה בתחום הפרסום והמדיה עקב אי-קיום הסכם מצד משקיע אסטרטגי
  • אומדן נזק שנגרם לבעל רשת מרפאות עקב ביטול הסכם מטעם אחת מקופות החולים בארץ
  • אומדן נזק שגרם בעל מקצוע חופשי ללקוח עקב התרשלות, לכאורה, של בעל המקצוע החופשי
  • חוות דעת לבית הדין לעבודה בחיפה: מצבה הכלכלי של חברה טרם פיטורי עובדים
  • אומדן הפסדי השתכרות שנגרם לעובדת מערכת הבריאות עקב תאונת דרכים קשה
  • אומדן הפסדי השתכרות של שני עובדים זרים שנספו בתאונת עבודה בישראל
  • קביעת שכר ראוי נוכחי ועתידי של סטודנט שנפגע בתאונת דרכים

חוות דעת נגדיות

חוות דעת נגדית לבית המשפט העליון בעתירת עמותת “תנו לחיות לחיות” בנוגע לנזק שנטען כי ייגרם למדינה מאי-התרת ייבוא עגלים ובקר מחו”ל

  • אומדן עדכני של נזק שנטען שנגרם למפיץ ישראלי בפעילות בסין עקב סיום התקשרות עם החברה היצרנית
  • אומדן עדכני של נזק שנטען שנגרם עקב פעילות שגרמה לזיהום סביבתי
  • אומדן עדכני של נזק שנטען שנגרם למשקיע ברשת מרכולים עקב התרשלות, לכאורה, של עוררך דין
  • אומדן עדכני של נזק שנטען שגרם עורך דין ללקוח כתוצאה מאי-טיפול בפיקדון הלקוח
  • אומדן עדכני של נזק שנטען שנגרם למפעיל מיזם מסחרי בתל-אביב כתוצאה מכשל הנדסי
  • אומדן עדכני של נזק שנטען שנגרם לחברת תיווך נדל”ן עקב הפסקת ההתקשרות על ידי חברת הנכסים
  • אומדן עדכני של נזק שנטען שגרם  רואה חשבון ללקוח בגין התרשלות וחוסר מקצועיות של רואה החשבון
  • אומדן נזק עדכני שנטען שנגרם לחברה בעלת מניות בפרוייקט נדל”ן תעשייתי / מסחרי גדול בגוש דן כתוצאה מעיכוב קבלת תמורת המכירה
  • אומדן נזק עדכני שנטען שנגרם למשקיע לאחר פטירת שותף ומצגים שהוצגו למשקיע
  • אומדן נזק עדכני שנטען שנגרם למשקיע בפרויקט בתקופה שלאחר ההשקעה

שאלות נפוצות

מהן חוות דעת כלכליות לבתי משפט?

מדובר באומדן נזק מסחרי, תעסוקתי לצורך הליך משפטי. מקובל כיום לצרף לתביעה בעלת אופי כלכלי חוות דעת חשבונאית / כלכלית מטעם מומחה. בעבר ניתן היה לתבוע סכומים על פי אומדן, אולם בשנים האחרונות בתי המשפט דורשים לקבל חוות דעת חשבונאית / כלכלית התומכת בסכום התביעה. לשם כך יש לבצע אומדן הנזק שנגרם לתובע או, לחילופין, להפריך את טענת התובע באמצעות חוות שעת נגדית.

מיהם הלקוחות הנדרשים לחוות דעת כלכליות / חשבונאיות?

ניתן לחלק את הלקוחות לשתי קבוצות: 1) – משרדי עורכי דין המייצגים לקוחות, 2) – שופטים / שופטות בתי משפט. המשרד נותן חוות דעת ללקוחות באמצעות עורכי דינם. יש לנו הכבוד והזכות לעבוד עם משרדי עורכי הדין המובילים בישראל בתחום המסחרי, נזיקין, ודיני העבודה. לא פחות חשובה היא העובדה כי גם בתי המשפט השונים בישראל, בערכאות שונות, ממנים אותנו לתת חוות חשבונאיות / כלכליות עבור בית המשפט.  

נשמע שמדובר בתהליך מורכב?

נכון. כתיבת חוות דעת חשבונאית / כלכלית לבית משפט דורשת ידע הדומה מאוד לזה הנדרש בתחום הערכות השווי. בנוסף, על כותב חוות הדעת הכלכלית / חשבונאית להכיר את פרטי המקרה, למצוא את השיטה הנכונה לאומדן הנזק, לכתוב את חוות הדעת בצורה רהוטה ובהירה כך שגם מי שאינו רואה חשבון או כלכלן יוכל להבין את חוות הדעת. בנוסף, עורך חוות הדעת אמור להגן על חוות דעתו בשלב ההוכחות ולהתמודד עם עורך הדין של הצד שכנגד. חוות דעת ועדות טובה יכולים לסייע מאוד, כשם שחוות דעת רשלנית ו/או עדות רעה יכולים לגרום לנזק. לכן נכונה הטענה כי מדובר בהליך מורכב.

שאלות נוספות? לשיחה עם רו״ח נעם פרדס מלאו פרטים

סקירה: חוות דעת כלכליות מטעם אחד מהצדדים | "חוות דעת מומחה" מטעם בית המשפט

קיימים מספר מצבים בהם נדרשת חוות דעת כלכלית / הערכת שווי בתיקים המתנהלים בבתי המשפט השונים בארץ.

ניתן לסווג עבודות כלכליות אלו בחלוקה לפי זהות מזמין העבודה:

  • עבודה כלכלית שהוזמנה על ידי לפחות אחד מהצדדים לתיק.
  • “חוות דעת מומחה כלכלי” שהוזמנה מטעם בית המשפט הדן בתיק.

חוות דעת כלכליות

חוות דעת מטעם אחד הצדדים:

בתיקים בעלי אופי מסחרי, בהם צד א’ טוען להפסדים כלכליים שנגרמו כתוצאה מהתנהגות צד ב’, יש כמובן “לכמת” את הנזק שנגרם, דהיינו: לתת ערך כלכלי הוגן לנזקים שנגרמו.
בנוסף, אם קיימת מחלוקת בנוגע לשווי הישות הכלכלית (חברה / שותפות / עסקה משותפת וכ”ו) – ממציאים הצדדים לבית המשפט הערכת שווי, לצורך חיזוק טענותיהם.

חוות דעת נגדית (מטעם הצד שכנגד):

במרבית המקרים בהם צד ב’ (בד”כ הצד הנתבע) שולל את טענות התובע ומתנגד להן, מגיש צד ב’ חוות דעת נגדית מטעמו, האמורה להזים את טענות התובע.
ייתכן מצב בו יגיש צד ב’ חוות דעת כלכלית מטעמו אשר תוכיח, כי לא רק שלא נגרם נזק לתובע המקורי (צד א’), הרי שהתנהגות צד א’ גרמה נזק לנתבע.
שעות עבודה מעבר למכסת השעות כפי שנקבעה על ידי בית המשפט וכ”ו.

  • המומחה הכלכלי יגיש את עבודתו לבית המשפט – מזמין העבודה.
  • ייתכן כי העבודה תכלול נתונים מסחריים סודיים שאין בית המשפט מעוניין שיהפכו לנחלת הכלל. במקרים אלו תישאר העבודה ברשות בית המשפט אשר יחליט אילו חלקים מתוכה יעברו לעיון הצדדים.
  • על המומחה הכלכלי להיות זמין לשאלות ולהבהרות העשויות להידרש מטעם בית המשפט בכל הקשור להנחות העבודה, העובדות והמתודולוגיה בהן השתמש לצורך ביצוע העבודה.

מינוי מטעם בית המשפט כ"עד מומחה" בסוגיה כלכלית

יש מצבים בהם הסוגיה הנדונה מצריכה בדיקה כלכלית של מומחה מטעם בית המשפט.
במקרה זה ממנה בית המשפט מומחה כלכלי מטעמו (מתוך מאגר סגור של מומחים כלכליים אשר אושרו על ידי בית המשפט) אשר מגיש את חוות דעתו לבית המשפט (מזמין העבודה).

  • על המומחה לזכור כי עבודתו הוזמנה על ידי בית המשפט, למרות שעלותה מתחלקת בד”כ בין הצדדים לתיק.
  • המומחה רשאי לזמן את הצדדים לפגישות עבודה, במטרה לשמוע מהם פרטים רלוונטיים בכל הקשור לסוגיה אותה נתבקש לבדוק (ולא מעבר לכך).
  • על הצדדים לספק למומחה הכלכלי מסמכים וחומר ככל שידרוש, והכל במסגרת הסביר והנדרש לצורך ביצוע משימתו.
  • על המומחה לעדכן את מזכירות בית המשפט בו מתנהל התיק על קצב ההתקדמות. רשאי המומחה לבקש מבית המשפט ארכה בהגשת חוות דעתו, אם נתקיימו נסיבות המצדיקות בקשה זו, לדוגמא: הצדדים לא סיפקו חומר כפי שנדרש, העבודה דורשת השקעת שעות עבודה מעבר למכסת השעות כפי שנקבעה על ידי בית המשפט וכ”ו.
  • המומחה הכלכלי יגיש את עבודתו לבית המשפט – מזמין העבודה. ייתכן כי העבודה תכלול נתונים מסחריים סודיים שאין בית המשפט מעוניין שיהפכו לנחלת הכלל. במקרים אלו תישאר העבודה ברשות בית המשפט אשר יחליט אילו חלקים מתוכה יעברו לעיון הצדדים.

חוות דעת כלכליות מטעם אחד הצדדים בתיק – נקודות חשיבות בביצוע הבדיקה הכלכלית

  • על המומחה הכלכלי להכיר היטב את העובדות בתיק.לשם כל עליו לקרוא את כתב התביעה, כתב ההגנה וכתב התביעה שכנגד (אם הוגשה כזו), כולל נספחים רלוונטיים.
  • אין המומחה נדרש לרדת לעומקן של סוגיות משפטיות, אבל עליו להבין היטב את שלל העובדות והנסיבות אשר הביאו את הצדדים להתדיינות משפטית.
  • חוות הדעת הכלכלית צריך שתהייה מבוססת, ככל שניתן, על עובדות ונושאים שאין לגביהם מחלוקת, לדוגמא: חוזים חתומים בין הצדדים, מחירים שנקבעו בחוזים אלו ובהתקשרויות עליהן אין עוררין, תאריכים רלוונטיים המוסכמים על ידי הצדדים וכ”ו – הכל כפי שהוסכם בין הצדדים טרם פרוץ המחלוקת המשפטית.
  • חישוב הפסדים כלכליים / אובדן רווחים צריך שייעשה בצורה מקצועית וזהירה, בהתבסס על עובדות והנחות עבודה שקולות.
  • בד”כ אנו נוקטים בשיטת “What If“, דהיינו: מה היה המצב הכלכלי אילולא הגיעו הצדדים למחלוקת ביניהם.
  • בביצוע חישוב הנזק הכלכלי שנגרם בגין שנים עתידיות, יש להימנע מ”אופטימיות יתר” בכל הקשור לגידול במחזורי המכירות, נתח השוק, צפי לעליית מחירים וכד’.
    התחזיות לגבי שנים אלו צריך שתהיינה מבוססות ככל שניתן, נסמכות על העבר או על מיקרים דומים אותם ניתן להוכיח בבית המשפט.
  • במקרים בהם נדרש לכמת את ההפסד הכלכלי שנגרם לאחד הצדדים הנובע מאובדן מכירות / הכנסות, יש לנסות ולהסתמך על הדוחות הכספיים המבוקרים של שנים קודמות בכל הקשור להערכת גובה המחזור, שיעור הרווח הגולמי, שיעור הרווח התפעולי והרווח הנקי.
    מאליו ברור כי בדיקה מקצועית תסתמך על נתוני מספר שנים, בכדי להימנע מהשפעה נקודתית של אירועים חד-פעמיים וחריגים העשויים לשנות את תמונת המצב הכללית.
  • את ערך הנזק הנומינלי כפי שחושב יש להוון למועד הגשת התביעה (או כתב ההגנה / התביעה שכנגד – לפי העניין) וזאת בהתאם ל”חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ”א 1961″.
  • בביצוע הערכות שווי, על הבודק הכלכלי להדגיש מהי שיטת הערכת השווי שנבחרה ולנמק מדוע בחר בשיטה זו.
  • באם בחר הבודק הכלכלי להשתמש בשיטת היוון תזרים המזומנים התפעולי הנקי של הישות הכלכלי (להלן:Discounted Cash Flow – DCF), עליו לציין מהם הפרמטרים  העיקריים והנחות העבודה ששימשו אותו בביצוע הערכת השווי, כולל: שיעור הגידול הצפוי בשנות התחזית, שיעור הגידול הפרמננטי לצורך קביעת “שנה מייצגת” (שנה טרמינלית), מקדם ההיוון המתאים לישות המוערכת, יחס חוב / הון, שיעור הניכיון בגין היעדר סחירות בחברות פרטיות (DLOM), וכד’.
  • מאליו ברור כי חוות הדעת של הבודק הכלכלי מוגשת, טרם מסירתה, לעיון הלקוח ובא כוחו (עורך הדין).
    סביר להניח כי ייעשו שינויים ותיקונים נדרשים הבאים לחדד ולשקף טוב יותר את טענות מזמין העבודה.
    לפיכך, יש לצפות לשינויים בין הטיוטה הראשונית לבין הדוח הסופי שיוגש ללקוח (ובאמצעותו – לבית המשפט). על המומחה הכלכלי להיות קשוב להערות לקוחו.
  • חוות הדעת הכלכלית צריך שתהייה מוגשת בהתאם לנהלים וקריטריונים שנקבעו על ידי בתי המשפט.
    חוות דעת המוגשת באופן שונה עשויה שלא להתקבל או, לכל הפחות – לא תתקבל בברכה- על ידי בתי המשפט בארץ והמתודולוגיה בהן השתמש לצורך ביצוע העבודה.