עבודות חשבונאיות לצרכי דיווח כספי

משרד רו״ח נעם פרדס מתמחה בביצוע עבודות חשבונאיות ועבודות ללקוחות לצורך עמידה ויישום תקני חשבונאות ישראליים ועולמיים.

עבודות חשבונאיות לצרכי דיווח כספי כוללות:

כפי שיוסבר להלן ובהתאם לעמדת הרשות לניירות ערך (ראה בהמשך) עבודות אלו לא יכולות להיעשות על ידי רואה החשבון המבקר, עקב פגיעה בעיקרון אי התלות הנדרשת מרואה החשבון ההמבקר של הישות.

בדיקת פגימה (Impairment) בנכסים

משרדנו עורך בדיקות פגימה לנכסים (Impairment) בהתאם לתקני חשבונאות בינלאומיים / ישראליים

מהי בדיקת פגימה (Impairment) ומתי היא נדרשת:

המסגרת המושגית להכנת דוחות כספיים, כמו גם תקני חשבונאות ישראליים (תקן חשבונאות ישראלי 15) ובינלאומיים (IAS36, Accounting Standard Update (ASU) 2017-04 – Intangibles – Goodwill) Simplifying the Test for Goodwill Impairment and others (Topic 350), FAS144 Accounting for the Impairment or Disposal of Long-Lived Assets   בארצות הברית) קובעים כי נכס אינו יכול להימדד בדוחות הכספיים בסכום העולה על סך ההטבות הכלכליות הצפויות לנבוע ממנו, ולפיכך, יישות לא תמדוד ולא תציג נכסים בסכום העולה על סך ההטבות הכלכליות הצפויות לנבוע מהם.

קיימים מספר סוגי נכסים ותקנים חשבונאיים בנוגע לטיפול בירידת ערכם:

  • נכסים פיננסיים – IFRS9 / תקן חשבונאות ישראלי 22 – מכשירים פיננסיים גילוי והצג,
  • מלאי – IAS2 / תקן חשבונאות ישראלי 26,
  • ירידת ערך נכסים – IAS36 / תקן חשבונאות ישראלי 15

הכרה בירידת ערך

IAS36 / תקן חשבונאות 15 מחייבים הכרה בהפסד מירידת ערך של נכס (דהיינו, ערכו של הנכס ירד) בכל עת, שערכו של הנכס בספרים עולה על הסכום בר-ההשבה שלו (ראה להלן). הסכום בר-ההשבה של נכס ייאמד בכל עת שקיים סימן, המצביע על אפשרות של ירידת ערך של הנכס.

עיתוי הבדיקה

העיקרון המנחה בקביעת העיתוי של בדיקת ירידת הערך לגבי כלל הנכסים, הוא בזיהוי סימנים לירידת ערך. זיהוי סימנים לירידת ערך בגין נכס מסוים, יוביל לבחינה מקיפה של ירידת ערך בגין אותו נכס.

תקן חשבונאות ישראלי 15 דורש כי תאגיד יבחן בכל תאריך מאזן האם קיימים סימנים, המצביעים על ירידת ערך של נכס. אם מתקיים סימן כלשהו, על התאגיד לאמוד את הסכום בר-ההשבה של הנכס.

כמו כן, IAS36 קובע כי ללא קשר אם קיים סימן לירידת ערך, על היישות לבחון אחת לשנה ירידת ערך של נכס בלתי מוחשי שלו אורך חיים שימושיים בלתי מוגדר או נכס בלתי מוחשי שאינו זמין עדיין לשימוש על ידי השוואת ערכו בספרים לסכום בר-ההשבה שלו. בחינת ירידת ערך זו עשויה להתבצע בכל מועד במהלך השנה, כל עוד היא מתבצעת באותו מועד בכל שנה.
ניתן לבחון ירידת ערך של נכסים בלתי מוחשיים שונים במועדים שונים. אולם, אם נכס בלתי מוחשי כזה הוכר לראשונה במהלך התקופה השנתית השוטפת, נכס בלתי מוחשי זה ייבחן לירידת ערך לפני תום התקופה השנתית השוטפת. כמו כן, יש לבחון אחת לשנה ירידת ערך של מוניטין שנרכש בצירוף עסקים.

סכום בר-השבה

סכום בר-השבה (Recoverable Amount) יחושב כגבוה בין מחיר המכירה נטו (לפי תקן חשבונאות ישראלי 15) / שווי הוגן (Fair Value) בניכוי עלויות מימוש (IAS36) או שווי השימוש (Value in Use)  של הנכס / יחידה מניבת מזומנים.

  • מחיר המכירה נטו (תקן חשבונאות 15) – הוא הסכום שניתן לקבל ממכירת הנכס בעסקה בתום לב בין קונה מרצון ומוכר מרצון, הפועלים בצורה מושכלת, בניכוי עלויות מימוש תוספתיות ישירות כלשהן. שווי הוגן (Fair Value) [IAS36] הוא המחיר שהיה מתקבל במכירת נכס או המחיר שהיה משולם להעברת התחייבות בעסקה רגילה בין משתתפים בשוק במועד המדידה (ראה תקן דיווח כספי בינלאומי 13 מדידת שווי הוגן).
  • שווי השימוש של הנכס – הוא הערך הנוכחי של אומדן תזרימי המזומנים העתידיים, הצפויים לנבוע משימוש מתמשך בנכס (או ביחידה מניבת מזומנים) וממימושו של הנכס בתום החיים השימושיים שלו.

שווי השימוש

בקביעת שווי השימוש של הנכס, נדרש שתאגיד ישתמש, בין היתר, ב:

א) תחזיות של תזרימי מזומנים על בסיס הנחות סבירות ומבוססות אשר:

1) משקפות את מצבו הנוכחי של הנכס.

2) מייצגות את האומדן הטוב ביותר של ההנהלה לגבי התנאים הכלכליים, שישררו במהלך יתרת אורך החיים השימושיים של הנכס.

ב) שיעור ניכיון לפני מס, המשקף הערכות שוק שוטפות של ערך הזמן של הכסף ואת הסיכונים הספציפיים לנכס. שיעור הניכיון לא ישקף סיכונים, שתזרימי המזומנים העתידיים כבר הותאמו בגינם.

 

מידע נוסף על שווי הוגן ושווי שימוש

בעולם החשבונאות קיימים שני מינוחים המשוייכים לחישוב ערך נוכחי של זרימי המזומנים העתידיים (נטו) אשר יפיק נכס / יישות כלכלית: שווי הוגן (Fair Value) ושווי שימוש (Value in Use). שני זרמי המזומנים לוקחים בחשבון תזרימי מזומנים עתידיים, את ערך הזמן של הכסף והן את הסיכונים שהסכום והעיתוי של תזרימי המזומנים בפועל שיתקבלו מהנכס בעתיד עשויים להיות שונים מהאומדנים במועד בערכת השווי.

על פי IAS 36, ובהסתמך על תקן חשבונאות בינלאומי 13 – שווי הוגן, שווי הוגן (Fair Value) הוא המחיר שהיה מתקבל במכירת נכס או המחיר שהיה משולם להעברת התחייבות בעסקה רגילה בין משתתפים בשוק במועד המדידה.

על פי IAS36  שווי שימוש (Value in Use)  הוא הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים העתידיים, החזויים לנבוע מנכס או מיחידה מניבה- מזומנים.

תקן חשבונאות בינלאומי 36 קובע כי סכום בר-השבה (Recoverable Amount ) של נכס או יחידה מניבת-מזומנים הוא הגבוה מבין השווי ההוגן שלו בניכוי עלויות מימוש לבין שווי השימוש בו.

יש לתת את הדעת לשינויים ולהבדלים בין שווי הוגן (Fair Value) לבין שווי שימוש (Value in Use):

בהתאם לתפיסת השווי ההוגן (Fair Value), ההטבות הכלכליות של הנכס נמדדות מנקודת מבטם של כלל המשתתפים בשוק. השווי ההוגן מוגדר כמחיר, שהיה מתקבל במכירת נכס בעסקה רגילה בין משתתפים בשוק במועד המדידה.

לפיכך, שווי הוגן (Fair Value) משקף את הערכות השוק ביחס לערך הנוכחי של תזרימי המזומנים העתידיים שינבעו מהנכס (אומדן אובייקטיבי מנקודת ראותם של המשתתפים בשוק),

שווי שימוש (Value in Use) הינו אומדן של הישות המדווחת לערך הנוכחי של תזרימי המזומנים העתידיים, שינבעו משימוש מתמשך בנכס וממימושו (אומדן סובייקטיבי מנקודת ראותה של הישות המדווחת בעלת הנכס). סעיף 30 (א) ל-IAS36  מציין כי לצורך חישוב שווי הוגן, על היישות לעשות שימוש (בין היתר, קיימים מרכיבים נוספים הנדרשים לצורך חישוב שווי שימוש) באומדן של תזרימי המזומנים העתידיים שהישות מצפה להפיק מהנכס.

עולה השאלה, באילו מקרים תזרים המזומנים ליישות (תזרים סובייקטיבי) אינו זהה לאומדן תחזית המזומנים ל”משתתף שוק” (תזרים אוביקטיבי).

ניתן לחשוב על המקרים הבאים בהם “תזרים ליישות” לא בהכרח יהיה זהה ל”תזרים למשתתף שוק”.

  • קיים ביישות שילוב פורה (סינרגיה) של הנכס עם נכסים אחרים.
    באופן תיאורטי עשוי להיווצר מצב בו ביישות יתקיים שילוב פורה (סינרגיה) עם נכסים נוספים, סינרגיה / יתרונות ייחודיים אשר תגרום לכך שתזרים המזומנים ליישות יהיה שונה / לא יגיע למשתתף שוק.
  • בשות המדווחת קיימות הטבות מיוחדות שאינן קיימות עבור אחרים (משתתפי שוק).
    הישות המדווחת יכולה להחזיק במידע, סודות מסחריים או תהליכים אשר מאפשרים לה לקבל (או להימנע מלשלם) תזרימי מזומנים אשר שונים מאלו הנצפים על ידי גורמים אחרים בשוק.
  • לישות המדווחת עשויה להיות כוונה להשתמש בנכס בצורה שונה מזו שנצפתה על ידי אחרים.
    לדוגמה, הנהלת הישות המדווחת מייעדת קרקע מסוימת לשימוש כמגרש ספורט, למרות שמשתתפים אחרים בשוק צופים כי השימוש האופטימאלי למגרש הינו כמגרש חניה.
  • הישות המדווחת עשויה להעדיף ליטול סיכון של התחייבות (לדוגמה, אחריות לגבי מוצר) ולנהל אותו באופן פנימי, מאשר להעביר את ההתחייבות לישות אחרת.

IAS36 מאמץ את תפיסת סכום בר השבה, דהיינו: הגבוה מבין השווי ההוגן שלו בניכוי עלויות מימוש לבין שווי השימוש בו.

הגישה בארה”ב, כפי שמקבלת ביטוי בתקן חשבונאות אמריקאי מספר 144 (FAS) היא להכיר בירידת ערך בהתאם לשווי ההוגן של הנכס (תפיסת שווי הוגן).

למידע נוסף וייעוץ ראשוני - השאירו פרטים

הקצאת עלות רכישה – Purchase Price Allocation

משרדנו עורך עבודות הקצאת עלות רכישה (Purchase Price Allocation – PPA( בהתאם לתקני חשבונאות בינלאומיים/ישראליים

מהו תהליך הקצאת עלות הרכישה?

תקן דיווח כספי בינלאומי “צירופי עסקים” (IFRS 3(R))  קובע כי בעת “צירוף עסקים” (בין אם דרך רכישת זכויות הוניות או באמצעות רכישת פעילות)  על הרוכש להקצות את עלות הרכישה לנכסים וההתחייבויות שנרכשו, בין אם הם מוחשיים או בלתי מוחשיים.

למה הכוונה?

במקרים רבים, מחיר הרכישה אותו משלם הגוף הרוכש שונה (לעיתים קרובות – באופן מהותי) משווי הנכסים (נטו) המופיעים בספרי הנרכשת (דהיינו: מההון העצמי של הנרכשת). ההפרש בין מחיר הרכישה להון העצמי שנרכש יכול להיות משוייך לנכסים מוחשיים המופיעים בספרי הגוף הנרכש (מלאי, רכוש קבוע, התחייבויות) או לנכסים בלתי מוחשיים אשר בדרך כלל לא מקבלים ביטוי בספרי הגוף הנרכש / מוכר. לדוגמא: ניתן לחשוב על נכסים בלתי מוחשיים כגון שווי קשרי לקוחות, שווי צבר הזמנות, רישיונות, פטנטים, שווי מותג, טכנולוגיה ועוד – כולם בדרך כלל לא כלולים בספרי הגוף הנמכר / הנרכש.

  • תהליך ה-PPA מקצה ערכים לנכסים וההתחייבויות שנרכשו ואשר יופיעו בספרי הרוכש.
  • נכסים והתחייבויות הניתנים לזיהוי במסגרת הליך ההקצאה כוללים את כל הנכסים וההתחייבויות של הגוף שנרכש שהרוכש קונה או נוטל על עצמו, כולל כל הנכסים הפיננסיים וההתחייבויות הפיננסיות שלו.
  • כמו כן, הרוכש מכיר בנפרד במועד הרכישה בנכסים בלתי מוחשיים של הגוף שנרכש רק אם מקיימים את הגדרת נכס בלתי מוחשי בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי 38 (נכסים בלתי מוחשיים) וניתן למדוד את שוויו ההוגן באופן מהימן.
  • מוניטין שנרכש בצירוף עסקים מייצג תשלום שבוצע על ידי הרוכש בציפייה לקבל הטבות כלכליות עתידיות מנכסים שאינם ניתנים לזיהוי באופן אינדיבידואלי ולהכרה בנפרד. לפיכך, לאחר תהליך ההקצאה של הנכסים המוחשיים והבלתי מוחשיים, וככל שנותר עדיין הפרש – הוא מיוחס ל”מוניטין”, שהוא ערך שאריתי.

הדוגמא הבאה ממחישה את הליך ההקצאה:

השלבים השונים בהקצאת עלות הרכישה:

בהתאם לתקן הבינלאומי, יישום “שיטת הרכישה” בצירוף עסקים דורש:

  • זיהוי הרוכש: יש להשתמש בהנחיות תקן דיווח כספי בינלאומי 10 (דוחות כספיים מאוחדים) על מנת לזהות את הרוכש – הישות שמשיגה שליטה על ישות אחרת,
  • קביעת מועד הרכישה, המועד בו מושגת שליטה על הנרכש,
  • הכרה ומדידה של נכסים והתחייבויות הניתנים לזיהוי: הרוכש ימדוד את הנכסים הניתנים לזיהוי שנרכשו ואת ההתחייבויות שניטלו בשווים ההוגן במועד הרכישה. הרוכש יסווג את או ייעד את הנכסים הניתנים לזיהוי שנרכשו ואת ההתחייבויות שניטלו כדי ליישם לאחר מכן תקני דיווח כספי בינלאומיים אחרים. הסיווג יתבצע על בסיס התנאים החוזיים, התנאים הכלכליים, המדיניות התפעולית והחשבונאית ותנאים רלוונטיים אחרים כפי שהיו קיימים במועד הרכישה.
  • הכרה ומדידה של מוניטין / רווח מרכישה במחיר הזדמנותי.

הערכת שווי נכסים בלתי מוחשיים

משרדנו עוסק בהערכת שווי נכסים בלתי מוחשיים בהתאם לתקני חשבונאות בינלאומיים / ישראליים

ניתן לסווג נכסים בלתי מוחשיים, למספר תחומים, לדוגמא:

  • נכסים מתחום הטכנולוגיה: פטנטים, תוכנות, טכנולוגיה ייחודית…
  • נכסים הקשורים להסכמים חוזיים: הסכמי הפצה, רישיונות הפעלה, זכויות שימוש, הסכמי אי-תחרות, זיכיונות שונים,
  • נכסים מתחום קשרי הלקוחות: צבר הזמנות, רשימת לקוחות, מכירות ללקוחות חוזרים,
  • נכסים מתחום השיווק: סימני מסחר, שם מותג, הסכמי שיווק,
  • נתוני קניין רוחני: סימני מסחר, פטנטים, זכויות יוצרים, ידע מסחרי סודי, נוסחאות וכו’.

הערכת הנכסים הבלתי מוחשיים מתבצעת בהתאם להנחיות תקן חשבונאות בינלאומי 38 – נכסים מוחשיים (תקן 38) – והנחיות ה-AICPA (American Institute of Certified Public Accountants) כפי שפורסמו ב-Guide to Intangible Assets Valuation ותקן חשבונאות ישראלי 30 – נכסים בלתי מוחשיים (המבוסס על תקן חשבונאות בינלאומי 38).

סעיף 8 לתקן 38 קובע כי נכס בלתי מוחשי הוא נכס לא כספי, ניתן לזיהוי, חסר מהות פיזית,

סעיף 11 לתקן 38 קובע כי ההגדרה של נכס בלתי מוחשי דורשת שהנכס יהיה ניתן לזיהוי על מנת להבדיל בינו לבין מוניטין. מוניטין שהוכר בצירוף עסקים הוא נכס המייצג הטבות כלכליות עתידיות הנובעות מנכסים אחרים שנרכשו בצירוף עסקים אשר אינם ניתנים לזיהוי בנפרד ואינם ניתנים להכרה בנפרד.

סעיף 12 לתקן 38 קובע כי נכס בלתי מוחשי יוכר אם ורק אם:

  • צפוי (Probable) שההטבות הכלכליות העתידות החזויות שניתן לייחס לנכס יזרמו אל הישות, וכן,
  • העלות של הנכס ניתנת למדידה באופן מהימן.

בדיקת נאותות חשבונאית – Due Diligence

  • אנו מתמחים בניתוח חשבונאי / כלכלי של חברות וגופים עסקיים ועורכים בדיקות נאותות חשבונאיות – בדיקה המהווה שלב הכרחי טרם מימוש עסקת רכישה
  • שירותים אלו מיועדים למשקיעים פוטנציאליים אשר מעוניינים לקבל חוות דעת מצד ג’, שאינו מוטה ואשר אינה צד בעסקה.
  • שנים רבות של ניסיון ניהולי, חשבונאי ופיננסי, מסייעות לנו להבנת חוזקות וחולשות של עסקים, איתור נקודות קריטיות, פוטנציאל לשיפור ועוד.