בדיקת נאותות חשבונאית – Due Diligence

אנו מתמחים בניתוח חשבונאי / כלכלי של חברות וגופים עסקיים ועורכים בדיקות נאותות חשבונאיות – בדיקה המהווה שלב הכרחי טרם מימוש עסקת רכישה.

בדיקת נאותות עסקית נעשית לאחר הסכם העקרונות הראשוני. במקרים רבים תתבסס הבדיקה על בחינה חשבונאית ומשפטית יחד, כשהמטרה היא ניתוח מחקרי מקיף לטובת הבנה של מצבה האמיתי של החברה הנרכשת לצורך קבלת דוח כספי כלכלי לפני רכישה, השקעה בחברה או הנפקה ציבורית. הדוח מאפשר להעריך את הסיכונים לצד הפוטנציאל לשיפור הרווחיות וליצירת תחזיות לפעילות עתידית.

במקרים רבים הבדיקה מעלה נתונים שגורמים למשקיע או לרכוש להימנע מהשקעה לא כדאי או להקטין את ההשקעה אותה החליט לבצע.

השירות מיועד למשקיעים פוטנציאליים אשר מעוניינים לקבל חוות דעת מצד ג’, שאינו מוטה ואשר אינה צד בעסקה.
שנים רבות של ניסיון ניהולי, חשבונאי ופיננסי, מסייעות לנו להבנת חוזקות וחולשות של עסקים, איתור נקודות קריטיות, פוטנציאל לשיפור ועוד.

מהי בדיקת נאותות חשבונאית?

המילון האינטרנטי למונחים כלכליים Investopedia מגדיר בדיקת נאותות כ”חקירה, ביקורת או סקירה המבוצעות במטרה לאשר את העובדות ביחס לנכס בהבדק.

בעולם הפיננסי, בדיקת נאותות דורשת את בדיקת הרישומים הפיננסיים טרם כניסה לעסקה עם גוף אחר. יש לציין כי הליך בדיקת נאותות פיננסי הינו במקרים רבים חלק מהליך בדיקת נאותות גדול ורחב יותר הכולל גם בדיקת נאותות משפטית, תפעולית / הנדסית (אם יש צורך), בדיקת נאותות בנוגע לבקרה הפנימית, אומדן ניהול סיכונים ועוד.

בעולם הכלכלי, בדיקות נאותות נעשות בדרך כלל לפני ביצוע השקעות / מיזוגים / רכישות. בדיקת נאותות חשבונאית תכלול בדרך כלל את השלבים הבאים (רשימה חלקית בלבד, אותה כמובן יש להתאים לגוף הנבדק):

1. סקירה כללית של הענף בו פועל הגוף שנבדק

  • מהו גודל השוק בו פועל הגוף הנבדק,
  • מיהם השחקנים המובילים בתחום ועד כמה הם דומיננטיים,
  • האם מדובר בתחום מתפתח או תחום נסוג,
  • מהן הערכות מומחים ותחזיות להתפתחות שוק זה,
  • האם ועד כמה הענף משופע משינויים טכנולוגיים

2. השוואת תוצאות הפעולות של הגוף הנבדק מול גופים דומים הפועלים בשוק

  • גודל החברה מול חברות מקבילות – האם מדובר החברה מובילה או חברה קטנה בענף,
  • מבנה ההון של הגוף הנבדק מול מבנה ההון הנורמטיבי של חברות דומות בענף,
  • רמת המינוף של הגוף הנבדק מול ממוצע או מדגם של החברות הענפיות,
  • שיעורי הריווחיות גולמית, תפעולית ונקייה, לאורך שנים, מול תוצאות הענף.
  • שינויים בשיעורי הריווחיות הענפיים לאורך תקופה.

3. בדיקת תוצאות הפעולות של הגוף הנבדק לאורך זמן

  • האם, לאורך תקופה, חלו שיפורים בתוצאות הפעולות או, לחילופין, חלה הרכה – מהן הסיבות
  • האם ניתן לראות מגמה ברורה בפעילות החברה או שמדובר בשינויים 
  • האם השינויים בתוצאות הפעולות של הגוף הנבדק דומים / מקבילים לשינויים בענף ושל חברות המדגם

4. ניתוח ובדיקת סעיפים מאזניים

בנקים

אימות יתרות בבנקים, קבלת יתרות עדכניות ליום הבדיקה וצפי לשינויים ביתרות בתקופה שלאחר בדיקת הנאותות

השקעות בניירות ערך (ככל שקיים) 

  • מיהו הגוף שמנהל את ההשקעות ומהי צורת ההתקשרות איתו, מתי לאחרונה נעשתה בדיקת התקשרות
  • בדיקת תשואת תיק ההשקעות לאורך שנים, בהשוואה לשוק. 

לקוחות וחייבים

  • מיהם לקוחות החברה, כמה שנים עובדים הלקוחות העיקריים עם הגוף שנבדק, האם יש לקוחות בהם קיימת תלות (כאלו שעזיבתם תשפיע לרעה באופן מהותי על הגוף הנבדק), קצב ההצטרפות של לקוחות חדשים.
  • בדיקת איכות החייבים, כולל “גיול” החוב (אורך החיים). האם קיימים חובות רעים או חובות שעומדים תקופה ארוכה, האם קיימים הליכי גבייה נגד חייבים ומהו מצבו המשפטי של כל חייב
  • מהי מדיניות האשראי ללקוחות והאם היא מיושמת
  • האם קיימת יתרת חוב של בעלי מניות קיימים? אם כן – בגין מה? מהי מדיניות הגוף הנבדק בנוגע לפרעון חוב בעל מניות

מלאי (ככל שקיים)

  • האם כל המלאי הינו “מלאי טוב”
  • מתי נספר המלאי בפעם האחרונה
  • מהי מדיניות רכישת מלאי ואיך מתבצעת
  • האם רמת המלאי תואמת את רמת הפעילות בגוף הנבדק (מלאי בעודף / מלאי בחסר)
  • מהי מדיניות החזרת מלאי לספקים

רכוש קבוע

  • בדיקה שכל הרכוש הקבוע המופיע במאזן אכן קיים ותקין. ככל שניתן ומדובר בסכומים מהותיים – יש לקבל חוות דעת הנדסית / שמאית בנוגע למצב הציוד.
  • בדיקת תאריכי הרכישה של הרכוש הקבוע מתוך מטרה לבדוק מהי יתרת אורך החיים הכלכלי של הציוד והאם יש צורך לרכוש ציוד נוסף בעתיד הקרוב. אם כן – מתי באיזה סכום?
  • בדיקת מדיניות הפחת – לצורך תחזית תזרים מזומנים

ספקים ונותני שירותים

  • מיהם הספקים העיקריים, 
  • כמה שנים החברה עובדת איתם, 
  • האם קיימת תלות בספק / קבוצת ספקים, 
  • מהם תוכניות ההנהלה במידה וספק עיקרי יפסיק פעולתו? האם קיימת תוכנית חלופית?
  • האם כל החובות לספקים כלולים בדוח הכספי? 
  • מהם תנאי האשראי מספקים ונותני שירותים והאם הם מיושמים

התחייבויות בגין שכירויות ארוכות טווח / הסכמי ליסינג

  • סקירת ההתקשרויות, 
  • האם יש אפשרות יציאה, 
  • האם אפשרות היציאה כוללת קנסות

הלוואות ואשראי (כולל מבעלי מניות / בעלי שליטה)

  • מהו סכום ההלוואות, לאיזה גורמים, תנאי הפירעון של כל סוג אשראי,
  • מהם הבטחונות שניתנו לצורך קבלת האשראי
  • האם הגוף הנבדק עומד בתנאי הפירעון? אם לא – מדוע
  • האם הדוח הכספי כולל הלוואת בעלי מניות / בעלי שליטה? אם כן – בגין מה ומהם תנאי הפרעון?

התחייבות בגגין סיום יחסי עובד מעביד

  • האם מלוא ההתחייבות כלולה בספרי החברה
  • האם קיימות תביעות כנגד הגוף הנבדק בקשר עם סיום יחסי עובד מעביד, מהם סיכויי התביעות והשפעה שעשויה להיות להן – אם יתקבלו.

5. ניתוח ובדיקת סעיפים תוצאתיים (סעיפי רווח והפסד)

הכנסות ומכירות

  • אופן רישום ההכנסות (מדיניות הכרה בהכנסה), האם המדיניות עקבית בכל שנה
  • האם חלו שינויים באופן ההכרה בהכנסות
  • האם, טרם בדיקת הנאותות, “הוקדמו” הכנסות

הוצאות

  • האם הדוחות כוללים רק הוצאות עסקיות ואין עירוב הוצאות פרטיות,
  • האם יש עקביות בהוצאות על פני שנים,
  • האם רמת ההוצאות תואמת פעילות חברות דומות בענף?
  • מתן תשומת לב מיוחדחת להוצאות חריגות/חד-פעמיות,
  • שכר ומשכורות – יש לקבל דוחות שכר לאורך שנים ולבדוק האם השכר המשולם בגוף הנבדק דומה לנורמה בשוק
  • דמי שכירות – יש לקבל חוזי שכירות
  • האם לא “נדחו” הוצאות בסמוך למועד עריכת בדיקת הנאותות

6. מיסוי

  • בדיקת דוחות מס ושומות מס של הגוף הנבדק
  • האם השומות שיצאו סופיות?
  • האם יש מחלוקות עם רשות המיסים, ואם כן – מה עשויה להיות ההשפעה הכספית

יש לכם שאלות? זקוקים לשירותי בדיקת נאותות? מלאו את הטופס ונחזור אליכם במהרה