השפעותיהם של תנודות בשער הדולר על עסקים בארץ

לירידות בשער הדולר ישנן השפעות רבות, כשהחברות המושפעות לטובה הן אלו שמייבאות את מרבית חומרי הגלם שלהן, ויכולות לשלם לספקים שלהן פחות עבור אותה כמות של מוצרים.

עסק שמייבא את מרבית חומרי הגלם שלו ומוכר את המוצרים המוגמרים בשוק המקומי, יכול לרשום רווחים בכל מצב בו קיימת ירידה בשער ההמט”ח הרלוונטי עקב היות המחיר המט”חי קבוע, ולפיכך עלות הרכישה בשקלים נמוכה יותר.

כמובן שכאשר יש ירידות בשער המט”ח הנפגעים הראשוניים הם היצואנים, שכן תמורת המכירה בשקלים קטנה יותר. העלאת המחיר במטבע חוץ במטרה לא לפגוע בהכנסות בשקלים תפגע באטרקטיביות המוצר בהשוואה לאחרים.

בהקשר זה יש לציין כי קיימים “מנגנוני הגנה” (אסטרטגיות גידור) המבטיחים קיבוע עסקאות בשערי חליפין קבועים או בטווח ידוע מראש.

עליות או ירידות בשערי מטבע החוץ – מה טוב יותר לעסקים בישראל?

כאמור, שינויים בשערי המטבע פועלים על יצואנים ויבואנים בכיוונים מנוגדים.

קיימת, כמובן, גם האפשרות להתערבות ממשלתית במטרה להשפיע על שערי מטבעות החוץ על ידי התערבות מוניטרית של בנק ישראל (קניה / מכירת מט”ח) אולם התערבות תכופה וקבועה במנגנוני השוק אינה מתקבלת בברכה בשווקים הפיננסיים. לכן, בנק ישראל לא ממהר להתערב במסחר המט”ח ולהשפיע על שינוי שערי החליפין שלא בדרך של מנגנוני שוק.

שערי חליפין נקבעים על בסיס פרמטרים מקומיים והשפעות גלובאליות.

שערי מטבעות החוץ מושפעים הן מהתנהלות הכלכלה המקומית והן מתנאים עולמיים: כלכלה מקומית חזקה תוביל להתחזקות המטבע המקומי (ולהפך), חוסר וודאות כלכלי / פוליטי יגרום להיחלשות המטבע המקומי, כנ”ל לגבי מלחמות וקונפליקטים מדיניים. לשערי הריבית העולמיים גם כן השפעה מאכזית על ערך המטבע, שכן ריבית גבוהה על הדולר (לדוגמא) תהפוך אותו לאטרקטיבי יותר ביחס למטבעות של מדינות אחרות שלא שינו את שערי הריבית. בשנים האחרונות אנו עדים לשחיקת ערכו של הדולר, בין היתר, על רקע ירידת הריבית בארה”ב.

לא רק יבואנים ויצואנים – התנודות בשער המטבעות משפיעים על כלל המשק

ראוי לציין שגם עסקים שאינם מייצאים או מייבאים סחורות וחומרי גלם מושפעים מתנודות בערך מט”ח ומהשינויים במצב הכלכלה העולמית.

כך, ירידת שער הדולר עשויה להוזיל את מחירי הדלק המיובא, ולהפחית את העלויות הלוגיסטיות שעסקים משלמים על שינוע הסחורות, משלוחים לבית הלקוח וכדומה.

בנוסף, בעוד שעליות בשער הדולר נוטות להעלות את שיעורי האינפלציה בארץ, דרך עליית מחיריהם של המוצרים המיובאים – ירידות בערך הדולר עשויות למתן את עליית המחירים, ואף לתמוך בהוזלת יוקר המחייה.  הסיבה לכך היא שעלויות מופחתות של מוצרים מיובאים, יכולות לאפשר לחברות ישראליות להוריד מחירים, ועדיין לעמוד בעול ההוצאות, לרבות המשכורות לעובדים שלהן.

בהקשר זה ראוי לתת את הדעת למאפיין ייחודי של הכלכלה הישראלית: עקב היות ישקרל מדינה קטנה מאוד עם משאבים מצומצמים, מרבית חומרי הגלם המיועדים לייצור בחברות התעשייה בארץ, נרכשים במטבע חוץ.

לפיכך, היחלשות שער הדולר מאפשרת הוזלה משמעותית בעלויות הייצור, שמיטיבה עם עסקים ישראלים שעובדים רק עם השוק המקומי.

בנוסף, יש לזכור שהעסקים בישראל לא מוכרחים להיות חסרי אונים אל מול כוחות השוק.

מומלץ לחברות ועסקים ליזום אסטרטגיות גידור ולפתח פעילות עסקית יציבה במדינות זרות, ובכך להתמודד טוב יותר עם התנודות בשערי המט”ח, ולשפר את היתרון התחרותי שלהן.

השפעותיהן של תנודות בשער היורו אל מול הפאונד

כאמור, תנודות בערכי המט”ח משפיעות משמעותית על הכלכלה והעסקים בישראל לא רק כשזה נוגע לשער הדולר, וגם לתנודות בשער היורו אל מול הפאונד הבריטי השפעה מכרעת.

הנתח של ייצוא הסחורות מישראל לאיחוד האירופי גדול למדיי, ופחות רק במעט משליש מתוך סך כל עסקאות הייצוא.

בכך למעשה, ניתן לומר שהייצוא מישראל לאיחוד האירופי כמעט משתווה לייצוא הסחורות לארצות הברית.

כשחברה מייצאת סחורות לאירופה, היא מושפעת מערכו של היורו מול הפאונד, כשאת עלויות חומרי הגלם המיובאים היא תידרש לשלם במט”ח, ולעומת זאת את ההכנסות מהייצוא – היא צפויה לקבל בשקלים.

אותם עקרונות משפיעים על כל חברה שמייבאת חומרי גלם מהאיחוד האירופי, בין אם היא מייצאת את סחורותיה או מוכרת אותן בשוק המקומי.